נולדתי ב1964 להורים שעברו את מלחמת העולם השניה בילדותם באירופה- תמונה לאווירה של בית עבורי.

גדלתי במשק בכפר בניר צבי והייתי חלק פעיל בעבודות המשק כבר מגיל צעיר.

מאז שאני זוכרת את עצמי כאב לי הגוף והתלוננתי באזניהם של הורי, אך אבי תמיד אמר לי שלכולם כואב וצריך לחיות עם זה.

עם השנים גיליתי שיש לי עקמת.

לא היו לי כלים לעזור לעצמי וחייתי עם כאב יום-יומי, התרגלתי לחיות עם הכאב.

כשחיים עם נכות ועובדים פיזית הגוף נעשה חזק פי כמה, כי כשיש שרירים שלא עובדים, שרירים אחרים ממלאים את העבודה במקומם יחד עם תפקידם. 

אחרי 24 שנים של הזנחה נפגשתי עם שיטת פאולה.

כבר אחרי השיעור הראשון הגוף הפסיק לכאוב.

בהתחלה לכמה דקות שהיו דקות נדירות בחיי באותה התקופה.

בפעם הראשונה חוויתי את חיי בלי כאב. ידעתי שמצאתי את המקום שייתן לי תשובה. ומאז נעשתי נאמנה לשיטה.

​

למדתי שלוש שנים אצל איה גולדהמר.

כדי שאוכל להיות מורה לשיטת פאולה היא שלחה אותי ללמוד אצל מייסדת השיטה- פאולה גרבורג.

מאותה פגישה ראשונה התאהבתי באישה פאולה גרבורג.

הכנות, הנדיבות, הקשר השיוויני במערכת היחסים שלה עם הסביבה. הפשטות, הרגישות לסביבתה. לא פגשתי שוב אדם או אישה ברמה האנושית של פאולה. רציתי לחוות את הנוכחות שלה לידי בכול זמן שאוכל, בכול זמן פנוי.

​

ימים שלמים ביליתי בקליניקה שלה ולמדתי ממנה לחיות את ההוויה החוויתית של זמן אמת הטיפול.

ללמוד כל תנועה של גוף בזמן טיפול מה פירושה, ולתת את התרגיל הבא

שייתן המשך לתנועה הבאה שתיתן תשובה לתסמינים.

​

הוקסמתי מפאולה האישה ומהשיטה שמבינה את שפתו של הגוף בצורה מדוייקת כל כך ונותנת לנו כלים לריפוי וטיפול נכון בשורש הבעיה.

עד היום אני מוקסמת לגלות את כוחה של שיטת פאולה- התעמלות השרירים הטבעתיים, ומתרגשת מהתוצאות גם במקומות בהם הרפואה המודרנית לא מצאה תשובה.

​
 

 

​

​